בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' במני

החלטה

בפני בקשת רשות להגן שהגיש הנתבע כנגד תביעת התובעת.

בבקשתו טען כי מקור התביעה היא בחוב שהצטבר בשל שירותים שנתנה התובעת בדירה ברחוב סוקולוב 19 בנתניה; דירה שבה לא מתגורר הנתבע לטענתו מזה שנים רבות.

לטענת הנתבע, בתקופה שהתגורר בכתובת האמורה, שילם את כל חשבונות התובעת.

בדיון היום התברר כי התביעה נובעת משימוש בכרטיס בזק כארד שהשימוש בו החל בשנת 2002.

החיובים הללו אינם קשורים בכתובת שבה מותקן הקו וניתנים לביצוע מכל טלפון שהוא.

אשר על כן, טענת הנתבע בקשר לעזיבת הכתובת בשבה ניתנו השירותים לכאורה, איננה יכולה לשמש לו הגנה כנגד סוג זה של התביעה.

המבקש טען היום בעל פה כי רעייתו דהיום אף דאז, ממנה הוא חי בנפרד, כך לטענתו, למעלה מ-4 שנים, היא זו שניהלה את העניינים בקשר לחשבונות התובעת והוא עצמו לא ערך עם התובעת כל עיסקה.

אף טענה זו איננה יכולה לעמוד לנתבע משום שאין מחלוקת כי מלכתחילה הקו שמתנהל אצל התובעת, הינו קו משותף לנתבע ולרעייתו וכך גם העיסקאות באמצעות כרטיס בזק כארד, הינם מתוך חשבון משותף שלהם.

חיזוק לכך שהנתבע חב בחובות משותפים, ניתן למצוא מתוך דבריו הוא, אשר טען כי עד היום הוא משלם חובות שיצרה רעייתו בחשבון הבנק המשותף להם.

כל טענות הנתבע בקשר למצבו הרפואי והכלכלי אינן רלוונטיות לשלב זה של הדיון, אולם הנתבע יכול לשטוח אותן בפרוטרוט בפני רשם ההוצל"פ בעת שיגיש, אם יגיש בקשה לקביעת צו תשלומים על פי יכולתו הכלכלית.

אסיים ואתייחס לטענותיו של הנתבע כלפי ביהמ"ש.

אין עוד מחלוקת כי בישיבה הקודמת שנקבעה התייצב הנתבע ומתוך טעות של ביהמ"ש התנהל הפרוטוקול במסגרת תיק אחר ולפיכך הנתבע נחשב כמי שלא התייצב.

לאחר שהובהר מצב עובדתי זה, הוריתי, ביום 28.10.2010, על ביטול החלטתי שניתנה ביום 19.10.2010, בעת שחלה הטעות האמורה.

לפיכך, דומה כי טענותיו אלה של הנתבע כלפי ביהמ"ש כבר נדונו והוכרעו.

סופם של דברים, ההתנגדות נדחית.

הליכי ההוצל"פ יעוכבו למשך 45 יום מהיום, על מנת לאפשר לנתבע להסדיר את החוב, בין בהסדר עם התובעת ובין באמצעות פנייה לרשם ההוצל"פ בבקשה לצו תשלומים.

אין באמור משום לגרוע מזכותו של הנתבע לפנות בהליכים משפטיים ככל שיראה לנכון, כנגד רעייתו.

ניתנה והודעה היום ל' חשון תשע"א, 07/11/2010 במעמד הנוכחים.

יפעת ביטון אונגר, רשמת